עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אז נתחיל ממשפט בנאלי,
זה המקום שלי לפרוק את הכל.
חוץ מזה, קוראים לי ניקול, ילדה צינית, הזויה, מוזרה, וחלק מהאנשים, בעיקר בנים נמשכים אליי.
לא באה להשוויץ, זאת האמת. וכמו פה אני תמיד, או כמעט תמיד, אומרת ת'אמת בפרצוף.
בין היתר אני גם די דפוקה עם אגו.
אממ זהו, נראלי..

ואם סתם בא לכם לדבר:
nicole.gr4554@gmail.com
חברים
חסויanonymousאווהלי אברהםAngelCOMICS & NEHORAI
דניאלהsee from the heartסהר שיריםadelkimמאיה דקל
אלינורYour Vikingayalathat girlTammy Jacksonהילה
דניאלDanielleroyסטפני גבאיSWEETNOTHINGנעמי
Assi Berman Dayanהאמיצהאורchanges37Hadasuירין עוזיאל
i don't careRainits just me .עמית עמיחיThe darkדודו כהן
BlacKEyesיותםעופרי טלbellroee harelsfataim
noamJennyמיקה :)שארלוטjuliYN71
koralחגית הלIM ALחמוץ מתוקalinMandy
טל אורSurvivesתיאושיראלmayyanlevtears
ולריהדוןאני יעלנאיהפמיניסטיתאד;-)
green scarfLR SOMEONEOne bodyתמר גיל קנדלsunshineמאור ג'יגלבה
נטעפילוסופית משוגעתFairy Horseגולשת מהדרוםɛAngelɜניקי
LuciferLili
נושאים
החיים שלי  (30)
פרידה  (10)
אהבה  (7)
דפוקה  (4)
כעס  (4)
שיר  (4)
מחשבות שלי  (2)
משפחה  (2)
נמאס לי  (2)
פחדים  (2)
אבא  (1)
אטימות  (1)
אי הבנה  (1)
אידיוט  (1)
אכזבה  (1)
אמא  (1)
אמת  (1)
בגידה  (1)
געגוע  (1)
דת  (1)
הברזות  (1)
הטרדה מינית  (1)
המין השולט  (1)
הרבה זמן  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ידידים  (1)
יומולדת  (1)
יומן  (1)
כתיבה  (1)
למה  (1)
מייל  (1)
מתבגרים  (1)
עומק  (1)
עזרה  (1)
פחד  (1)
קנאה  (1)
רומנטיקה  (1)
שידוך  (1)
שנאה  (1)
תודה  (1)
אני
גיל: עוד מעט 15 (7.12)
מזל: קשת
מזל סיני: נחש
צבע: סגול וטורקיז
סדרה ישראלית אהובה: החברה הטובים
סדרה אמרקאית אהובה: American Horror Story
סדרה רוסית אהובה: Сваты
מקצוע אהוב: ספרות ויחסים בין מדינות
תכונה שאני מעריכה: כנות ואומץ
תכונות שאני שונאת: צביעות, חוסר כנות, בגידה ונטישה
חיה אהובה: קואלה ודובים (למרות שאני אוהבת את כל החיות).
זמר ישראלי אהוב: רון כהן
זמר אמרקאי אהוב: אין
זמר רוסי אהוב: Дима Билан
זמרת ישראלית אהובה: ג'יין בורדו
זמרת אמרקאית אהובה: אין
זמרת רוסית אהובה: Вера Брежнева
להקה ישראלית אהובה: האולטרס
להקה אמרקאית אהובה: 5 Maroon
להקה רוסית אהובה: Градусы
סטטוס: רווקה
ציון הכי נמוך: 0
ציון הכי גבוה: 110 (כן זה אפשרי)
הכי אוהבת לעשות: לשמוע שירים ולצייר
הכי שונאת לעשות: לנקות
אוכל אהוב: סושי ובככלי כל הג'אנק פוד ואוכל של אמא
מערכת יחסים הכי ארוכה: חצי שנה
מערכת יחסים הכי קצרה: יומיים
חפץ שאני הכי אוהבת: טלפון והפו הדוב שלי שאני ישנה איתו בלילה
עונה אהובה: קיץ, אבל גם חורף סבבה
זהו פחות או יותר

אני שונאת..

27/09/2016 19:04
Do what I want
החיים שלי, פרידה, קנאה, שנאה
אני לא מאמינה שמצאתי את האומץ לכתוב את הפוסט הזה.. למעשה, מה שאני אכתוב עכשיו לא קרה ממזמן, הסיפור הזה יחסית טרי, ולכן עדיין קשה לי לדבר על זה קצת. 
אז כל העניין התחיל בקיץ, בעצם קצת לפני. משהו כמו חודש לפני סוף הלימודים נפרדתי מחבר שלי אחרי תקופה של חצי שנה. תקופה די רצינית לגיל שלי.
באותה תקופה הייתי קצת מבואסת מהפרידה אבל לא יותר מידי..  וכדי להתאוורר, חברה שלי הציעה לי לצאת קצת להסתובב במרכז העיר. 
באותו יום שהסתובבנו, אחרי סיבוב קטן של קניות, ישבנו באיזה גן. שם פגשתי את דניאל. מכר שלי, שלא ראיתי כמה שנים. תמיד היה בנינו חיבור די טוב, אז את שארית הערב בילינו איתו, בסיומו של הערב, הוא ליווה אותי ואת חברה שלי לרכבת. 
יום למחרת הוא שלח לי הודעה, וככה חזרנו לדבר.
התחילה לי כבר חופשת הקיץ, וביליתי מלא זמן איתו, מפה לשם, עד כמה שזה צפוי, הפכנו לזוג, ואני אהבתי אותו, אהבתי אותו באמת.
וככה היינו זוג, חצי חודש בערך, בלי הרבה בעיות או ריבים, היו לפעמים דברים קטנים (ככה חשבתי אז) ולא ייחסתי אליהם חשיבות. הדברים הקטנים האלו נקראו סטירות. 
אני עכשיו אצא כל כך מפגרת... מידי פעם, לדניאל, היו התקפי קנאה בגלל דברים שונים, למשל כשמישהו היה מתחיל איתי. התקפי הקנאה האלו היו נגמרים בסטירות שהיו עפות לכיוון הלחי שלי. הן לא היו ממש חזקות, אז התעלמתי. הוא אוהב אותי, חשבתי.
לאחר חודש שהיינו ביחד, קרה הפיצוץ הרציני. הסתובבנו בשכונה שלי, פגשתי את אחד הידידים הערסים שלי, הוא הביא לי חיבוק ונשיקה בלחי (כי ככה ערסים אומרים שלום לידידות שלהם). הידיד הלך, וכמובן שדניאל התעצבן, אבל הפעם זה היה מאוד רציני.
בהתחלה הוא סתם קרה לי שרמוטה, זונה וכו, ומידי פעם דחף אותי קצת או היה תופס ביד שלי בחוזקה, כמו ילדה טיפשה התחלתי לבכות.
הדמעות שלי עיצבנו אותו עוד יותר,אז הוא העיף לי אגרוף בבטן והלך. 
כן הוא הלך, הוא פשוט הלך, והשאיר אותי מקופלת ובוכה מכאבים באמצע הרחוב. אני לא יודעת איפה כאב לי יותר באותו רגע, בבטן או בלב.
העניין לא קרה מזמן, לכן זה עדיין נושא רגיש אצלי, אני מצטערת אם כתבתי איפשהו לא נכון מבחינה לשונית או תחבירית, אני פשוט באמת לא במצב טוב לעבור על הפוסט הזה. כל פעם שאני נזכרת בסיפור, הדמעות יוצאות החוצה.
 אני שונאת לבכות בגללו, אני שונאת את זה שהבאתי לו את הדבר הכי חשוב שהיה לי, את הלב שלי, והוא לא שמר עליו, סתם שיחק בו קצת ואז ניפץ אותו.
אני שונאת את זה שנתתי לאידיוט נוסף לחדור לרגשות שלי, אני שונאת את ההרגשה של המסכנה, אני שונאת את זה שלא אכפת לו מה איתי, אני שונאת את זה שהוא לא התנצל, אני שונאת את זה שהוא בלבל לי את הרגשות ואת המוח, אני שונאת את זה שהוא היה כל כך מגעיל, אני שונאת את זה שהוא היה הנשיקה הכי טובה שלי, אני שונאת את זה שבכיתי בגללו מלא והוא אפילו לא עיקם את החיוך, אני שונאת את זה שהוא המשיך הלאה בקלות כזאת. אני שונאת את זה שהוא פשוט הלך, בלי לחשוב פעמיים.
ויותר מכל, אני שונאת אותו.
וככה נשבר לי הלב בפעם שלישית ואחרונה (בנתיים).
מדהים עד כמה אני דפוקה, שכל פעם מחדש אני נותנת לאנשים לחדור לי ללב ואז לרסק אותו.
יש בי יותר מידי אופטימיות, זה לא טוב..
למה אני לא יכולה ללמוד מטעויות ולהפסיק להפגע?
למה אני כזאת דפוקה?
למה?
The darkYN71תמר גיל קנדל
The dark
27/09/2016 20:14
מזדהה איתך..
את צריכה להתקדם ממנו.
Do what I want
27/09/2016 20:15
אני ממש משתדלת, אבל זה לא קל
הדס
28/09/2016 00:16
כאב לי לשמוע. באמת
תתרחקי אחותי, מגיע לך הרבה יותר מזה !
את אישיות אל תשכחי ואל תוותרי על מי שאת לעולם
Do what I want
28/09/2016 00:20
משתדלת להתרחק כמה שיותר, תודה על הדאגה3>
YN71
28/09/2016 11:30
זה סימנים מקדימים לגבר מכה, גם אם זה נשמע לך ממש רחוק ממך. זה אמנם קשה, אבל אחד הסימנים הכואבים בגבר מכה - שהוא נותן לך את ההרגשה שאת אשמה וראויה למכות שלו. את חייבת להתרחק ממנו כבר עכשיו, למרות שזה כואב. באמת תעשי כל מה שאת יכולה כדי למחוק אותו לגמרי מהחיים שלך, כדי שזה לא יקרה שוב. בהצלחה עם זה, ואני תמיד פה לעזור וסתם להקשיב!
Do what I want
28/09/2016 12:10
תודה, משתדלת להתרחק לגמרי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
זה האופי שלי

בגלל שזה הדף שלי, המקום שלי בעולם הוירטואלי, אז אני מרגישה צורך לפרט על האופי שלי ועל הגישה שלי לחיים..
אם יבקשו לתאר את עצמי בשתי מילים, אני בלי לחשוב פעמיים, אענה: דפוקה בראש.
כן אני לגמרי דפוקה בראש, אתם יכולים לתפוס אותי באמצע הרחוב עומדת ורוקדת, אני יכולה לבוא לאנשים ולהגיד להם מה שאני חושבת בפרצוף, ואם תראו את התמונות שלי בפייס הן ידברו בשם עצמן.
אבל חוץ מזה אני ילדת אגו, שלא תחשבו שאני שחצנית או משהו, פשוט יש לי הרבה עקרונות, רובם קשורים לעולם הזוגיות: לא מתחילה עם בנים, לא שולחת הודעה ראשונה לבנים, לא מתקשרת לבנים וככה זה ממשיך עוד ועוד.
חוץ מזה אני ממש זורמת וקלילה (אני עדיין בתולה, ואני גאה בזה), קצת קשה לי להפתח לאנשים, אבל ברגע שזה קורה יש אחלה חיבור.
בקיצור אני אחלה בחורה שאם תתנו לי הזדמנות תגלו זאת בעצמכם, קצת דפוקה ( אבל על זה כבר דיברנו), אבל בנינו מי לא דפוק טיפה?
זה המוזיקה שאני אוהבת