ביממה אחת אני כותבת עלייך כבר פוסט שני.
אין לי הרבה מה להגיד לך, אתה זבל. ויותר מזה אתה פחדן. ואפילו יותר מזה אתה נצלן!
קמתי היום בבוקר בידיעה שאני אמורה להפגש איתך, הסתכלתי בטלפון וראיתי הודעה ממך. ניסת להבין מה אני אלבש היום לפגישה. בהתחלה לא הבנתי מה המטרה של זה, אבל בסוף זה חלחל אליי כששלחת את ההודעה הזאת:
"טוב, אז חיימשלי, תבואי בטייץ ממש ממש צמוד ועם החולצה הירוקה הזאת עם המחשוף, הזאת שאת איתה בפרופיל".(ציטוט מקורי, מהשיחה שלי איתו בטלפון).
אין פה מה להוסיף, כבר הכל מובן. אני לא איזה בובה שאתה יכול להתחרמן עליה. אם עד עכשיו היה לי ספק אם אתה השתנת, אז עכשיו הוא נעלם. אני מודיעה לך חד משמעית (וככה גם עניתי לך) אני לא מתכוונת לתת לך לגעת בי, לא יהיה בנינו שום דבר מיני. רוצה אותי? אז תוכיח שמגיע לך לקחת ממני את ה"תמימות" שלי. אה הבנתי, לא בא לך לעבוד קשה, אתה רגיל לזה שאת זורק לאיזה בחורה כמה מחמאות והיא כבר רצה אלייך, אבל יש לי הודעה בשבילך, אני לא היא!
כמה מפתיע, אחרי שסרבתי לך פתאום נעלמת, מעניין..
בקיצור, אתה לוזר, ונצלן, תחפש מטומטמת אחרת. שתכנע לך אחרי כמה מילים טובות, מספיק זמן שיגעת לי את השכל.
אני רוצה חבר, אני רוצה אהבה, ואני אחכה לזה כמה שצריך. אני לא צריכה אחד כמוך, שלא אכפת לו מרומנטיקה ומרגשות.
צא לי מהחיים כבר!!


















































